התקפי חרדה בלילה: למה מתעוררים בבהלה ומה עושים
עודכן: 26 באוק׳
מתעוררים באמצע הלילה עם לב דופק, קוצר נשימה ותחושה שמשהו נורא עומד לקרות? אתם לא לבד. התקפי חרדה בלילה הם תופעה מוכרת ונחקרת. במאמר הזה נסביר מה קורה בגוף, איך להתמודד ברגע עצמו ומתי כדאי לפנות לטיפול.
מה זה התקף חרדה לילי?
התקף חרדה לילי הוא התעוררות פתאומית משינה במצב של בהלה: דופק מהיר, הזעה, רעד, קושי לנשום ולפעמים תחושה של ניתוק או פחד למות. ההתקף מגיע לשיא בתוך דקות ספורות ואז נרגע בהדרגה.
זה לא סיוט. בסיוט מתעוררים מחלום מפחיד וזוכרים אותו. התקף חרדה לילי, לעומת זאת, מתרחש בדרך כלל בשלב של שינה לא חולמת (Non-Rapid Eye Movement),. לכן הוא מגיע "משום מקום" ובלי סיפור ברור.
כמה זה נפוץ?
בסקירה על התקפי חרדה ליליים נמצא שבין 44% לבין 71% מהאנשים שסובלים מהפרעת פאניקה דיווחו על לפחות התקף לילי אחד (Craske & Tsao, 2005). כלומר זו לא תופעה נדירה וגם לא סימן לכך שמשהו "מקולקל" אצלכם.
למה זה קורה דווקא בלילה?
בזמן שינה הגוף ממשיך לעבור שינויים טבעיים בנשימה ובקצב הלב. אצל אדם שרגיש במיוחד לתחושות גופניות, שינוי קטן כזה יכול להתפרש כסכנה ולהדליק את מערכת האזעקה של הגוף. מתעוררים, מרגישים את הלב דופק, נבהלים מזה והבהלה מגבירה את הדופק עוד יותר. כך נוצר מעגל.
עם הזמן אנשים מתחילים לחשוש מהשינה עצמה: דוחים את ההליכה למיטה, נרדמים מול הטלפון או נשארים ערים. החשש הזה מעייף את הגוף ודווקא מגביר את הסיכוי להתקף הבא.
מה עושים ברגע עצמו?
תזכירו לעצמכם מה קורה: "זה התקף חרדה. הוא לא נעים אבל הוא לא מסוכן והוא יעבור."
נשמו לאט, עם נשיפה ארוכה יותר מהשאיפה. למשל שאיפה של 4 שניות ונשיפה של 6 עד 8 שניות.
אל תנסו להילחם בתחושות או לבדוק את הדופק שוב ושוב. תנו להן לעלות ולרדת.
אם ההתקף לא נרגע אחרי כמה דקות, קומו מהמיטה לחדר אחר עם אור עמום. חזרו למיטה כשאתם מרגישים רגועים יותר.
בבוקר שאחרי נסו לשמור על שגרה רגילה ולא לוותר על דברים בגלל העייפות. הימנעות מחזקת את החרדה.
תרגילי נשימה נוספים תמצאו במאמר 4 תרגילי נשימה והרגעה. מי שרוצה תרגול מודרך בקול יכול להשתמש בערכת ההרגעה האינטרנטית שלנו.
איך טיפול CBT עוזר?
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) לפאניקה עובד בדיוק על המעגל שתיארנו. לומדים לזהות את הפרשנות המפחידה של תחושות הגוף ("אני מקבל התקף לב"), לבחון אותה מחדש ולתרגל בהדרגה חשיפה לתחושות עצמן, עד שהגוף מפסיק להגיב אליהן כאל סכנה. בהתקפים ליליים הטיפול מתמקד גם בנשימה ובתגובות המותנות לתחושות פנימיות (Craske & Tsao, 2005).
סקירת Cochrane שהשוותה בין סוגים שונים של טיפול פסיכולוגי בהפרעת פאניקה מצאה שטיפול CBT הוא הטיפול שנחקר הכי הרבה ושלעיתים קרובות הוא היה יעיל יותר מטיפולים אחרים. החוקרים הדגישו שההבדלים בין הטיפולים היו קטנים ושאיכות הראיות נמוכה ולכן חשוב להתאים את הטיפול לאדם (Pompoli et al., 2016).
אצלנו ניתן טיפול בהתקפי פאניקה וחרדה בגישת CBT, בקליניקה בחריש וגם אונליין.
מתי לפנות לבדיקה?
אם אתם מתעוררים בבהלה בפעם הראשונה, או אם יש לכם כאבים בחזה, נחירות חזקות או הפסקות נשימה בשינה, כדאי קודם כל להיבדק אצל רופא. חשוב לשלול סיבות גופניות כמו דום נשימה בשינה או בעיות לב.
כדי לקבל תמונה ראשונית על רמת החרדה שלכם אפשר למלא את שאלון החרדה GAD-7. חשוב לדעת: אנחנו לא מאבחנים. אבחון נעשה רק על ידי פסיכיאטר או פסיכולוג קליני. השאלון הוא כלי עזר לבדיקה עצמית ולא אבחנה.
רוצים לדבר?
המרכז שלנו נמצא ברחוב שוהם 32 בחריש ומטפל באנשים מחריש ומהסביבה. אפשר גם טיפול אונליין.
אפשר לקבוע פגישה או לכתוב לנו בוואטסאפ 0544400333.
אם אתם במצוקה חריפה עכשיו: ער"ן 1201, נט"ל 1800363363. במצב של סכנה מיידית: מד"א 101.
מקורות
Craske, M. G., & Tsao, J. C. I. (2005). Assessment and treatment of nocturnal panic attacks. Sleep Medicine Reviews, 9(3), 173–184. https://doi.org/10.1016/j.smrv.2004.11.003
Pompoli, A., Furukawa, T. A., Imai, H., Tajika, A., Efthimiou, O., & Salanti, G. (2016). Psychological therapies for panic disorder with or without agoraphobia in adults: A network meta-analysis. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2016(4), Article CD011004. https://doi.org/10.1002/14651858.CD011004.pub2




תגובות