top of page

למה חוסר ודאות מלחיץ יותר מבשורה רעה

26 באוק׳
זמן קריאה 2 דקות

רבים מכירים את התחושה: מחכים לתוצאה של בדיקה, לתשובה מעבודה או לטלפון ממישהו קרוב וההמתנה הזאת קשה יותר מכל בשורה. ברגע שהתשובה מגיעה, גם אם היא לא טובה, משהו בגוף נרגע. מסתבר שיש לזה הסבר מדעי.


מה המחקר מצא

חוקרים מאוניברסיטת UCL בלונדון ביקשו ממשתתפים לשחק במשחק מחשב שבו הם היו צריכים לנחש מתחת לאיזו אבן מסתתר נחש. כשהניחוש היה שגוי הם קיבלו מכת חשמל קלה. החוקרים מדדו לאורך המשחק תחושת לחץ, הזעה והתרחבות אישונים ובדקו גם רמות קורטיזול.

התוצאה הפתיעה: הלחץ לא היה הכי גבוה כשהסיכוי למכה היה גבוה. הוא היה הכי גבוה כשהיה הכי קשה לדעת מה יקרה. ככל שחוסר הוודאות עלה, עלו גם הלחץ הסובייקטיבי והתגובות הגופניות (de Berker et al., 2016).

במילים אחרות, המוח שלנו מתמודד טוב יותר עם רע ידוע מאשר עם לא ידוע.


למה זה חשוב לחיים בישראל

בשנים האחרונות רבים מאיתנו חיים בתוך חוסר ודאות מתמשך: מילואים שלא ידוע מתי ייגמרו, אזעקות, דאגה לקרובים. לפי המחקר הזה, חלק גדול מהשחיקה לא נובע רק מהאירועים עצמם אלא מההמתנה ומהניחושים. זה גם מסביר למה לפעמים דווקא אחרי שמשהו קשה כבר קרה, אנשים מדווחים על תחושה של הקלה מוזרה.


מה אפשר לעשות: שעת דאגה

אי אפשר לבטל חוסר ודאות, אבל אפשר לשנות את היחס אליו. אחד הכלים הנחקרים בטיפול CBT נקרא "דחיית דאגה" או "זמן דאגה מוגדר". במחקר אחד משתתפים שנוטים לדאוג הקדישו לדאגות 30 דקות ביום, באותה שעה ובאותו מקום ודחו אליהן כל דאגה שעלתה במהלך היום. אחרי שבועיים הם דיווחו על פחות דאגה, פחות חרדה ופחות נדודי שינה בהשוואה לקבוצת ביקורת (McGowan & Behar, 2013).

איך עושים את זה:

  • בחרו חצי שעה קבועה ביום, רצוי לא קרוב לשינה.

  • כשדאגה עולה במהלך היום, רשמו אותה בקצרה ואמרו לעצמכם "אחשוב על זה בשעה שקבעתי".

  • בשעת הדאגה עברו על הרשימה. לגבי כל דאגה שאלו: האם יש משהו שאני יכול לעשות לגביה עכשיו? אם כן, תכננו צעד אחד. אם לא, נסו לסמן אותה כ"לא בשליטתי".

  • כשהזמן נגמר, עצרו ועברו לפעילות אחרת.

בהתחלה זה מרגיש מלאכותי. עם הזמן המוח לומד שאין צורך לטפל בכל דאגה ברגע שהיא עולה.


עוד שלושה רעיונות קטנים

  • תשאלו את מה שאפשר לברר. חלק מחוסר הוודאות נובע ממידע שאפשר להשיג בשיחת טלפון אחת.

  • תבנו ודאות קטנה בתוך היום. שגרה קבועה של שינה, ארוחות ותנועה נותנת למערכת העצבים עוגנים.

  • שימו לב לחיפוש האינסופי. בדיקה חוזרת של חדשות או של הטלפון מרגיעה לרגע אבל מחזקת את הצורך לבדוק שוב.


מתי לפנות לעזרה

אם הדאגות תופסות חלק גדול מהיום, פוגעות בשינה או מקשות לתפקד, כדאי לפנות לטיפול. טיפול CBT לחרדה עובד בדיוק על הדפוסים האלה. אפשר גם להתחיל בשאלון החרדה GAD-7. חשוב לדעת: אנחנו לא מאבחנים. אבחון נעשה רק על ידי פסיכיאטר או פסיכולוג קליני. השאלון הוא כלי עזר לבדיקה עצמית ולא אבחנה.


המרכז הקליני שלנו נמצא ברחוב שוהם 32 בחריש. אפשר גם טיפול אונליין. לקביעת פגישה או


בוואטסאפ 0544400333. במצוקה חריפה: ער"ן 1201, נט"ל 1800363363. במצב של סכנה מיידית: מד"א 101.

מקורות

de Berker, A. O., Rutledge, R. B., Mathys, C., Marshall, L., Cross, G. F., Dolan, R. J., & Bestmann, S. (2016). Computations of uncertainty mediate acute stress responses in humans. Nature Communications, 7, Article 10996. https://doi.org/10.1038/ncomms10996

McGowan, S. K., & Behar, E. (2013). A preliminary investigation of stimulus control training for worry: Effects on anxiety and insomnia. Behavior Modification, 37(1), 90–112. https://doi.org/10.1177/0145445512455661

תגובות


אי אפשר יותר להגיב על הפוסט הזה. לפרטים נוספים יש לפנות לבעל/ת האתר.
bottom of page