לכתוב את מה שכואב: כתיבה רגשית ככלי לעיבוד
יש דברים שקשה לומר בקול, אפילו לאדם הכי קרוב. לפעמים אפילו קשה לנסח אותם לעצמנו. כתיבה יכולה להיות דרך לגשת אליהם בקצב שלנו. אבל האם יש לזה בסיס מחקרי, או שזה רק עוד טיפ?
מאיפה זה התחיל
בשנות השמונים הפסיכולוג ג'יימס פנבייקר ביקש מסטודנטים לכתוב במשך כמה ימים, 15 עד 20 דקות בכל פעם, על החוויה הקשה ביותר שעברו: לא רק מה קרה, אלא גם מה הם הרגישו וחשבו. מאז נערכו מאות מחקרים על השיטה, שנקראת כתיבה רגשית או כתיבה חושפנית.
מה אומרים המחקרים
מטא אנליזה גדולה ריכזה 146 מחקרים מבוקרים על כתיבה רגשית. נמצא שלכתיבה כזאת יש השפעה חיובית על בריאות פיזית ונפשית. ההשפעה הייתה מובהקת אבל קטנה והיא הייתה תלויה במשתנים כמו משך הכתיבה ותנאי הכתיבה (Frattaroli, 2006).
מה זה אומר בפועל? כתיבה רגשית היא לא תרופת פלא ולא תחליף לטיפול. אבל היא כלי זמין, חינמי ובטוח לרוב האנשים, שיכול לעזור לסדר מחשבות ולהקל קצת על המשקל.
למה זה עובד
יש כמה השערות. כשכותבים, חוויה מפוזרת ומבולבלת מקבלת מבנה של סיפור עם התחלה, אמצע וסוף. הכתיבה מאפשרת להסתכל על מה שקרה ממרחק מסוים וזה דומה למה שעושים בטיפול CBT כשבוחנים מחשבות מחדש. בנוסף, ההחזקה של סוד או של רגש קשה דורשת מאמץ והכתיבה מאפשרת להניח אותו לרגע.
איך לנסות בבית
בחרו מקום שקט וזמן של 15 עד 20 דקות שבו לא יפריעו לכם.
כתבו ברצף על משהו שמעסיק אתכם רגשית: מה קרה, מה הרגשתם, מה זה עשה לכם ואיך זה קשור לחיים שלכם היום.
אל תתעכבו על ניסוח, דקדוק או איות. אף אחד לא יקרא את זה.
חזרו על זה שלושה או ארבעה ימים ברציפות.
אחרי הכתיבה תנו לעצמכם כמה דקות להתאושש לפני שחוזרים לשגרה.
הערה חשובה
אחרי הכתיבה ייתכן שתרגישו קצת יותר עצובים או נסערים לזמן קצר וזה צפוי. אבל אם הכתיבה מציפה אתכם, מעוררת זיכרונות טראומטיים חזקים או משאירה אתכם במצוקה, עצרו. במצב כזה עדיף לעבד את החוויה עם מטפל או מטפלת. טיפולים כמו EMDR וCBT נועדו לעזור לעבד חוויות קשות בצורה מדורגת ובטוחה.
Brain Tech Center נמצא ברחוב שוהם 32 בחריש. אפשר גם טיפול אונליין. לקביעת פגישה או בוואטסאפ 0544400333. חשוב לדעת: אנחנו לא מאבחנים. אבחון נעשה רק על ידי פסיכיאטר או פסיכולוג קליני. במצוקה חריפה: ער"ן 1201, נט"ל 1800363363. במצב של סכנה מיידית: מד"א 101.
מקורות
Frattaroli, J. (2006). Experimental disclosure and its moderators: A meta-analysis. Psychological Bulletin, 132(6), 823–865. https://doi.org/10.1037/0033-2909.132.6.823




תגובות